במחקר זה התקבלה הדברה יעילה של פסילת האגס על ידי אויבים טבעיים מקומיים שהתפתחו במטע אגס חופשי מתכשירי הדברה. האויבים הטבעיים החשובים שהופיעו במטע היו החיפושית ממשפחת המושיות septempunctata Coccinella והפשפש nemoralis Anthocoris. בנוסף, נמצאו בדרגות הנימפה של הפסילה צרעות טפיליות שטרם הוגדרו. כדי לעודד את הופעתם של האויבים טבעיים כך שיופיעו בקביעות במטעי האגס, נדרש לעשות שימוש בתכשירים שאינם פוגעים בהם. כמו כן, צריך לבחון אלו גורמים יכולים לעודד את הופעתם והתבססותם במטע במקרים שבהם מתפרצת מחדש אוכלוסיית הפסילה במשך העונה. אחת האפשרויות היא שימוש בצמחי כיסוי עשירים באבקה ו/או צוף עליהם יכולים לשרוד חלק מהאויבים הטבעיים כאשר רמת המזיק נמוכה. יחד עם זאת, לא ניתן לבסס את ממשק הדברת הפסילה רק על פתרונות בודדים ובנוסף לאויבים טבעיים נדרש לעשות שימוש במגוון אמצעים כדי להגביל את התפתחות האוכלוסייה, כגון: שימוש מתון בדשן חנקני, שימוש במרסני צימוח, טיפוח עצים עמידים, דילול ענפים ופתיחת הנוף לשיפור חדירת התרסיס ותכשירים ידידותיים. המחקר העתידי צריך להתמקד בבדיקת התרומה היחסית של גורמים אלו בממשק הדברת הפסילה, ובפיתוח אסטרטגיה מתאימה להדברת הפסילה ומזיקי האגס האחרים, מבלי לפגוע בהתפתחותם של האויבים הטבעיים.