הדברה משולבת ידידותית של עש התפוח

עש התפוח הוא מזיק מפתח המאיים באופן קבוע על יציבות הממשק הידידותי במטעי התפוח, דבר המחייב נקיטת אמצעים יעילים לניטור וזיהוי הופעתו במוקדים, עוד בטרם התפשט ברחבי המטע. כיום, מבוססת הדברת עש התפוח על שיטת בלבול הזכרים ויישום הבלבול באופן אזורי, בשטחי גידול רציפים תורם לשמירה על רמה נמוכה של האוכלוסיה. במקרים שבהם נצפתה עלייה באוכלוסיה במוקדים, נדרש לתגבר את ההדברה עם קוטלי חרקים בדור הראשון. הדברה יעילה של המזיק בדור הראשון מגבילה מאוד את התפתחות האוכלוסייה בדורות הבאים בהמשך העונה. בשני העשורים האחרונים נבדקו באופן שגרתי אמצעים חדשים לניטור ולהדברת עש התפוח עם קוטלי חרקים ובשיטת בלבול הזכרים. מלכודות הניטור הרגילות, הכוללות נדיפית טעונה עם 1 מ"ג פרומון (למשיכה של זכרים), מאבדות מיעילותן בממשק של בלבול זכרים. נדיפיות מתוגברות (10 מ"ג פרומון) ונדיפיות המכילות נדיפים צמחיים (Ester Pear), היכולות למשוך את שני הזוויגים, לא שיפרו את הלכידה. המסקנה העיקרית היא, שברמת אוכלוסיה נמוכה פוחת חשיבותן של המלכודות כאמצעי לניטור האוכלוסיה וצריך למקד את המעקב אחר התפתחות האוכלוסיה לפי רמת הנזק בפרי. לפי בדיקת הנזק בפרי בצמרת העץ ניתן לזהות הופעה של עש התפוח במוקדים ולטפל בהם נקודתית, עוד בטרם התפשטה האוכלוסיה במטע. תכשירי ההדברה שנבדקו כללו קוטלי חרקים צרי טווח מהדור החדש ויעילותם היתה מוגבלת. עובדה המצביעה על החשיבות הקיימת לגוון את אמצעי ההדברה בממשק של עש התפוח ולא להתבסס על שיטה אחת. בבדיקה של אמצעים חדשים של שיטת בלבול הזכרים נמצאו רמזים לאפשרות לצמצם את כמות הפרומון בשטח ולשחררו רק בחצי השני של היממה, בהתאמה להתנהגות המינית של העשים בשעות הערב, בהשוואה לשיטה הנפוצה כיום עם נדיפיות המשחררות עודף פרומון במשך כל היממה. כאשר מתגלים כישלונות בהדברת עש התפוח, נובע הדבר בעיקר מהדברה לקויה של הדור הראשון, בין היתר, מהסיבות הבאות: 1. חדירה של המזיק ממטעים ופונדקאים שכנים בהם ההדברה לקויה, 2. יעילות נמוכה של שיטת בלבול הזכרים כתוצאה מהסעת הפרומון על ידי הרוח או במטעים משופעים, 3. תזמון שגוי של מועד הצבת הנדיפיות לבלבול ו/או מיקום הנדיפיות אינו בצמרת העץ, 4. שימוש בקוטלי חרקים בעלי יעילות נמוכה ותזמון שגוי של ההדברה בדור הראשון. כדי לשפר את ההדברה נדרש לנקוט, בין היתר, בפעולות הבאות: 1. יישום אזורי של שיטת הבלבול בשטחי גידול רציפים, 2. במטעים עם משטר רוחות קבוע נדרש להגביל את הסעת הפרומון על ידי שוברי רוח, 3. את הטיפולים עם קוטלי חרקים צריך לתזמן למועד הופעת דרגות המטרה. רעלי מגע יתוזמנו למועד הופעתם של הבוגרים והזחלים לפני שחדרו לפירות ורעלי קיבה (כגון: מגחי"ם ותכשירי ווירוס) למועד הופעת הזחלים לפני שחדרו לפירות. כמו כן, נדרש לצופף את הטיפולים עם קוטלי חרקים בדור הראשון, כדי להבטיח כיסוי מיטבי של הנוף, בכל התקופה שבה דרגות המטרה פעילות וחשופות. 4. שיטת הניטור העיקרית היא על ידי בדיקת הנזק בפרי בצמרת העץ. את הניטור צריך לבצע כחלק משגרת הטיפולים למזיק ובעיקר בתום הדור הראשון ובקטיף. גילוי מוקדם של התפתחות אוכלוסיית עש התפוח במוקדים יאפשר טיפול מקומי נקודתי עוד בטרם התפשט המזיק במטע. הטיפול המקומי יכלול סניטציה של פרי נגוע ואם השטח גדול ניתן לשלב קוטלי חרקים, בהתאם לדרגות המטרה החשופות לפי הצטברות ימי מעלה, המאפשרים מעקב אחר התפתחות הדרגות השונות באוכלוסיה. כך, ניתן לשמור על רמה נמוכה של אוכלוסיית עש התפוח באופן קבוע ולאורך זמן ולהפחית את הסיכויים להתפרצותה בעתיד.