גורמים המשפיעים על שימור הנופים החקלאיים באגני היקוות: הדגמה על אגן נחל פולג

תקציר מתוך חוברת התקצירים של הועידה השנתית למדע ולסביבה באוניברסיטת תל אביב - 2016. אגני היקוות של נחלים נתפסים כיום כמרחבי נוף פתוח המשמשים גם למטרות פנאי ונופש, כאשר חלק גדול מהמרחב הפתוח מורכב מנופים חקלאיים. לכך יש השלכות על ניהול אגן ההיקוות, המחייב התמודדות עם שני סוגים של תופעות: מצד אחד קיימות בעיות פיזיות וסביבתיות שמקורן במידה רבה בחקלאות, כגון הגברת תהליכי סחיפה, הצפות וזיהום מים; מצד שני קיימת סוגיית שימור הנוף החקלאי, האטרקטיבי לנופשים ולמטיילים שהנוף הכפרי הפתוח משמש להם מפלט רגעי מהחיים העירוניים במרקמים צפופים, אך גם ליוזמות פיתוח המאיימות על המשך קיומו. הבנת הגורמים המשפיעים על תהליכים ומרכיבים אלה חשובה לבניית מערכת לניהול בר קיימא של המרחב האגני, אשר תסייע בשיקום הנחל ונופיו תוך קידום צרכיהם של בעלי העניין האחרים החיים ופועלים במרחב זה, ובראשם החקלאים. הרצאה זו מסכמת ממצאים של מחקר אשר התמקד במקרה של אגן נחל פולג במרכז הארץ, הנמצא תחת לחצי פיתוח כבדים. אגן הפולג מייצג אזור מורכב, שבו פועלים בעלי עניין רבים –מוסדיים )כמו: רשות הניקוז, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, מערכת התכנון, והרשויות המקומיות( ופרטיים )תושבים חקלאים ולא-חקלאים( – אשר האינטרסים שלהם מגוונים, ולעיתים מנוגדים זה לזה. מגוון התופעות ובעלי העניין המעורבים במרחב הופכים את סוגיית ניהול אגן הנחל לעניין מורכב. המחקר כלל חלק כמותי שבו אותרו נמדדו כמויות גשמים, ריכוזי מזהמים במי הנגר וכד`, וחלק איכותני שהתבסס בעיקר על ראיונות מובנים למחצה עם נציגי בעלי העניין השונים. נמצאו בין השאר ריכוזים גבוהים של סוגי מזהמים שמקורם בפעילות חקלאית, שחלקם נוצרים במעלה האגן ומגיעים לנחל במורד. ממצאים אלה מעידים על חשיבותו של ניהול כוללני של האגן. למרות זאת, נמצא כי בפועל ניהול כוללני כזה אינו מתקיים, על אף שלרשות הניקוז הוענקו בחוק סמכויות לניהול האגן. ניתוח הפעילות והאינטרסים של בעלי העניין הפועלים במרחב מגלה את מורכבות הקשרים והקונפליקטים הקיימים ביניהם ומצביע על הגורמים המכשילים ניהול כוללני בר קיימא ושימור מכלול הנופים החקלאיים באגן ההיקוות.