חזרה לתוצאות חיפוש
דו״ח | מצגת

שימוש ברעיית בקר ככלי ממשקי לניהול בר-קיימא של שטחי החורש הטבעי באזורינו

דוח מסכם למחקר


השימוש ברעייה מבוקרת הולך והופך בשנים האחרונות לכלי ממשק יעיל ומקובל בניהול שטחים פתוחים שונים. על אף שמרבית שטחי החורש בארץ (כולל חלק משמורות טבע) מנוצלים כיום לרעיית בקר, עדיין לא נבחנה באופן ספציפי וכמותי השפעת ממשק הרעייה של הבקר על מבנה, הרכב והתחדשות הצומח המעוצה. על כן יש צורך במחקר הבוחן ממשקי רעייה בשטחי החורש. מחקר כזה יתרום ליצירת בסיס מושכל לשימוש רב תכליתי בר קיימא של החורש באזורינו.

המטרה הכללית של המחקר היא פיתוח ממשק בר קיימא כבסיס לניצול מיטבי רב-תועלתי של החורש. המטרות הספציפיות הן:
• בחינת השפעת לחצי רעייה שונים על מבנה והרכב הצומח המעוצה בחורש ועל התחדשות זריעים בו.
• קביעת הגורמים הביוטיים, האביוטיים והממשקיים המשפיעים על הצומח המעוצה בחורש ועל התחדשות זריעים.
• בחינת הקשר בין לחץ רעייה לניהול חורש רב-תועלתי: פתיחת חורש לצרכי פנאי ונופש, למניעת שריפות, להגדלת מגוון המינים והמגוון הנופי ושמירה על המשכיות היער.

הניסוי התבצע בחוות חט"ל (חורש טבעי למרעה) שבגליל המערבי ובחן השפעות שונות על מדדים בהרכב ומבנה הצומח המעוצה והתחדשות מזריעים. הגורמים שנבחנו הם:
א. גורמים ממשקיים: לחץ רעייה- 18 דונם לפרה ו- 30 דונם לפרה; מרחק ממקור מים; מרחק משבילים ראשיים; מרחק מגדרות.
ב. גורמים ביוטיים: טיפוסי צומח- חורש צפוף וסבוך וחורש פתוח בשליטת עצים; המצב ההתחלתי של הצומח.
ג. גורמים א-ביוטיים:שיפוע; מפנה.
השינוי בצומח נבחן ע"י השוואת תוצאות חתכי צומח קבועים שהוצבו עם תחילת הניסוי ב- 2007, לפני התחלת טיפולי הרעייה בשטח, לתוצאות דיגומים שהתבצעו לאחר 4 מחזורי רעייה שלמים.

תוצאות המחקר הראו כי מידת השפעת הרעייה מותנית בעיקר בלחץ הרעייה, בטיפוס הצומח (חורש סבוך לעומת חורש פתוח) ובמצב הצומח ההתחלתי. הטיפול בלחץ רעייה גבוה מנע את סגירת חיפוי הנוף בחורש הסבוך, הגדיל את מספר מיני העצים בחורש הפתוח, הוריד את הכיסוי של הצומח המעוצה ובמקביל העלה את הכיסוי של הקרקע והנשר.
שני לחצי הרעייה גרמו להסרת ביומסה גדולה אך לא פגעו בעושר המינים המעוצים ובהתחדשות החורש מזריעים, ועל כן הם תומכים בניהול בר קיימא של חורש טבעי. עוד נמצא כי מיקום המים הוא גורם מפתח בהתנהגות בעה"ח וכי קיימת השפעה של קירבת המים על הרכב ומבנה הצומח. המחקר הדגים כי רעיית בקר בלחצים שונים תומכת בקיום מטרות שונות בשטחי החורש. לסיכום, ניהול בר קיימא של רעיית בקר בחורש צריך להתבסס על ההיבטים האקולוגיים והנופיים השונים, בנוסף להיבטים היצרניים של הרעייה כמקור פרנסה למגדלים. רעייה מבוקרת ומושכלת של בקר בחורש תאפשר שימוש יעיל ורב תכליתי בכלי זה ובעלות כלכלית נמוכה.