הצגת הבעיה: הנזק הנגרם ע"י פגע האמברוזיה מציב אתגר מורכב לענף האבוקדו. החיפושית התגלתה בישראל ב-2009 ועד 2016 היא התפשטה למעשה בכל שטחי האבוקדו בישראל. הזן האס שהוא המותקף ביותר וניכר בצפיפות הכיבים הגדולה ביותר והוא גם זה שבו הצלחת הרבייה של החיפושית היא הגבוהה מבין הזנים שנבחנו. המחקר העלה שבישראל 10 מיני עצים פונדקאים המשמשים בהצלחה לרביית החיפושית, אבוקדו הוא הפחות רגיש מבניהם. מטרות השנה בשנה השלישית היו: לימוד דפוסי ההתקפה של החיפושית האמברוזיה בכל הקשור להצלחת אכלוס בחיפושיות והאילוח בפטריות, בהקשר לתגובה של עץ האבוקדו, העמקת הידע אודות יחסי הגומלין בין החיפושית ושלוש הפטריות הסימביוטיות (פוזריום, גרפיום ואקרמוניום), בחינת יישום פטריות אנטומופתוגניות ותכשירים כאמצעי להדברת פגע האמברוזיה במטעי האבוקדו, בחינת יישום פטריות אקריות פונגיבוריות כנשאיות לפטריות אנטומופתוגניות אל תוך מערכת הגלריות של חיפושית האמברוזיה. תוצאות עיקריות: פטריית הפוזריום, התורמת לנבילת הענפים, נותרת בסמוך לגלריות ובמקרי קיצון מתפשטת על מרחק של 10 ס"מ מהגלריה, התבססות הפטריות כתוצאה של התקפות סרק של החיפושיות מראה שתדירות בידוד גבוהה וכמות גדולה של פוזריום התקבלה לאורך כל מהלך הדגימות עד לפחות 292 ימים לאחר ההתקפה. בענפים שאולחו בפוזריום לצורך חיקוי התקפת חיפושיות, החמת העצה ניכרת מאד ומגיעה ברוב המקרים ל 80-70 ס"מ מאיזור האילוח בענף, ואילו בענפי הביקורת (הזרקת מים) ההחמה היא קלה וניכרת רק קרוב לאזור ההזרקה. לא נרשמו הבדלים גדולים בביצועים של הזחלים שניזונו על פוזריום הסימביוטי שהתפתח על מצע מבוסס על עצה מפונדקאים מתאימים ושאינם מתאימים להתפתחות החיפושית. נראה שהמעבר האנכי של הפטרייה מתקיים בשני מסלולים, המסלול העיקרי הוא באמצעות הזנה של הבוגרים הצעירים על הפטריות שגודלו בגלריות ע"י דור האימהות, ומתקיים גם תהליך של מעבר הפטריות הסימביוטיות ישירות באמצעות דרגת הגולם. זחלים ובוגרים של החיפושית הינם רגישים לפטרייה Metarhizium anisopliae, הבוגרים רגישים גם ל- Beauveria bassiana (זחלים לא נבדקו במקרה זה). דיון ומסקנות: דגימות הפוזריום הסימביוטי בעצה מצביעות על כל שהפטרייה אינה מתפשטת בעצה. ניכר בהתפתחות הפוזריום היא מהירה יותר אך רגיש יותר לטמפרטורות גבוהות מאשר מיני הפטריות הסימביוטיות האחרות. הגרפיום והאקרמוניום מציגים תמונה אחרת, התפתחות איטית יחסית ורגישות פחותה לטמפרטורות גבוהות. גם במקרה של התקפות הסרק נותרת הפוזריום לאורך זמן, בשל יכולתה להתמודד ולשרוד ברקמה החיה. שני מיני הפטריות הסימביוטיים האחרים, אינם שורדים בעצת אבוקדו חיה. ניסויי חיקוי התקפה והתבססות של החיפושית העלה את התובנות הבאות. א) ענפים דקי קוטר הם הרגישים ביותר, כפי שניכר ראשית כל בתגובת ההפרשה הסוכרית. ב) ברוב המקרים שתי הפעלות בנפרד בכל טיפול, קידוח והזרקת הפטרייה, וקידוח והזרקת המים, לא גרמו לנזק משמעותי לענף. ג) בשתי קבוצות הטיפול עוצמת ההחמה עולה ביחס הפוף לקוטר הענף. הפגיעה שהתקבלה בחיקוי ההתקפה דומה מאד ועוצמתה תואמת את קוטר הענף, בדומה להתקפה הטבעית של החיפושית. המחקר הוכיח שמתקיים גם תהליך של מעבר הפטריות הסימביוטיות ישירות באמצעות דרגת הגולם. מעבר אופקי גם הוא מתאפשר והדבר הוכח באמצעות הזנה על פוזריום טרנסגני המבטא GFP. הניסוי גם הדגים את האפשרות של נשיאת שני קווים שונים של הפטרייה הסימביוטית (פוזריום, במקרה זה) ומכן גם את האפשרות של היברידיזציה ויצירת טיפוסים גנטיים חדשים. נראה שקיים קושי לאמוד את מספר הפרטים במערכת צלחות הפטרי המשמשות בניסויים, והדבר הקשה על קבלת התוצאות בניסויים עם הפטריות האנטומופתוגניות. רצוי לשקול שדרוג של המערכת לצורך ניסויים נוספים בפטריות אנטומופתוגניות. מתבקש לחזור על בחינת יעילות בוטניגרד על זחלי חיפושית האמברוזיה.