אחת הדרכים המקובלות להשריית פנוטיפ זכרי באוכלוסיית דגים (הפיכת דגים בעלי גנוטיפ נקבי לזכרים פונקציונאליים) מתבססת על חשיפתם בשלבי ההתמיינות המינית לאנדרוגנים דוגמת Methyltestosterone-17ά (MT).על כן, במשקים מסחריים מתבצע איסוף יומי של דגיגים מבריכות ההטלה, ואלו מועברים לבריכות אימון בהן ניתן מזון מועשר ב-MT למשך כ-28 יום. שיטה זו מצטיינת באחוזי הצלחה גבוהים ועלויות נמוכות, אולם, מעוררת בעיות סביבתיות ממשקיות וכלכליות. בעבודה זו נבחנה האפשרות להשרות היפוך זוויג ע"י שמוש בחומרים ידידותיים לסביבה תוך צימצום משך זמן החשיפה למספר שעות בודדות על ידי טיפולי טבילה. נערכו מספר ניסיונות על מנת למצוא א. את גיל הדגיגים המתאים ביותר לחשיפה, ו-ב. את ריכוז ההורמון האופטימאלי. תוצאות הניסויים העידו כי התקופה הקריטית לחשיפה לחומרים מזכרים היא ביום 11 לאחר ההפריה. במקביל נבחנו מינונים שונים של אנדרוגן בחשיפות לתקופות זמן שונות. כמו כן, נבחנה ההשפעה המזכרת של חשיפה לטפרטורה גבוהה של 36 מעלות, לבד, או בשילוב עם חשיפה לאנדרוגן. ממצאינו מצביעים כי טיפול משולב, שכלל: חשיפה לאנדרוגן l/mg 8.1 למשך 4 שעות ולטמפרטורה גבוהה 36º במשך יומיים הוביל לזיכור מקסימאלי (%81 זכרים). עם זאת, טיפולי הטבילה והחשיפה לטמפרטורה לא הובילו לזיכור מלא של כל הפרטים באוכלוסיה ולפיכך לא יוכלו בשלב זה להחליף את הטיפול המסורתי.