נזקי חרקים מפחיתים את היבולים החקלאיים העולמיים באופן ניכר והשימוש בחומרים קוטלי חרקים מעלה את התפוקה החקלאית. אולם, השימוש הנרחב במדבירים כימיים גורר אחריו גם שלל בעיות. במחקר הנוכחי נבדקו השפעות, הן אקולוגיות והן סוציולוגיות, של ממשקי ריסוס צמחייה קונבנציונליים וממשקי כיסוי צומח ידידותיים לסביבה בכרמי יין בגליל העליון. בעוד שמחקרים על ההשפעות האקולוגיות של ממשקים שונים שכיחים יחסית, מעט מחקרים ערכו בדיקות מעמיקות כיצד בעלי עניין שונים בענף היין משקללים את היתרונות והחסרונות שבכל אחד מממשקי הצמחייה, ומהי המדיניות הרצויה הנובעת משקלול זה. עוד פחות מכך נבדקה סינתזה של שיקולים אגרו-אקולוגיים וסוציו-אקולוגיים באותה המערכת. במחקר המוגש כאן, אנו מתמקדים בהשפעות החקלאיות והאקולוגיות של ממשק הטיפול בעשבייה בכרמי יין מחד, ומאידך מבררים את האתגרים של יצירת מדיניות ציבורית התומכת בממשק סביבתי מקיים. תוצאות הרכיב האקולוגי של המחקר מצביעות על כך שממשק כיסוח מעלה את מגוון ושפע הצמחייה העשבונית ופרוקי הרגליים בכרם בעיקר באביב לפני הכיסוח. לעומת זאת לא נמצאה השפעה ברורה של ממשק העשבייה על אויבים טבעיים, מזיקי כרם, כמות יבול הענבים ואיכותו. מלבד היתרונות הנוספים שיש לצמחיית כיסוי כגון עצירת סחף קרקע והפחתת אידוי, נראה כי תוצאות מחקר זה (כמו גם מחקרים דומים אחרים) מצביעות על כך שהפחתת ריסוס צמחייה בכרם ומעבר לממשק כיסוי וכיסוח גם אם אינו מועיל באופן מידי להפחתת מזיקים, אף אינו מגדיל את שכיחותם. עם זאת, נתוני מחקרים לבדם אינם מספיקים בכדי לחולל שינוי. בשרשרת העוברת בין המגדל לצרכן נמצאים גופים רבים אחרים הפועלים ישירות או בעקיפין, במקרה זה בהפקת היין. צמחיית כיסוי הפכה זה מכבר לממשק נפוץ ביותר בכרמי יין בעולם כאשר במקרים רבים המעבר לממשק אגרו-אקולוגי בכרמים הונע על ידי איגודי כורמים או יקבים, לטובת קידום מסחרי-כלכלי של התוצרת. ע"פ ממצאי הרכיב הסוציולוגי של המחקר, החסם המרכזי למעבר לעיל נובע מתוך רצון החקלאי להמשיך ולעבוד בשיטות המוכרות לו ומתוך החשש מפוטנציאל ההפסד הכספי ממעבר שכזה. בנוסף לכך ישנו קושי, הן של הקהילה המדעית והן של בעלי המקצוע במשרד החקלאות, לתווך לחקלאי את יתרונות המעבר. 'מדיניות מחוללת שינוי', הכוללת שילוב נמרץ או מוגבר יותר של כלל בעלי העניין בשרשרת הייצור וקבלת ההחלטות, עשויה לקדם מעבר לממשקים אקולוגיים בחקלאות. הפצת ידע ומידע והנגשתו, בפורומים אליהם מגיעים כורמים, לצד התמיכות המוצעות כבר עתה על ידי משרד החקלאות, יכולים לתרום לשינוי הממשק. מחקר אגרו-אקולוגי, המשלב היבט של מדיניות ובחינה כלכלית, צפוי לטייב את הליך קבלת ההחלטות ועשוי אף לתרום גם לגיוסם של החקלאים למעבר לממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה.