עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה היינה אחד האתגרים המשמעותיים של עולם הרפואה במאה הנוכחית, עקב העלייה הדרמטית בפתוגנים בעלי טווח עמידות רחב. קיימת היום הבנה שתופעת העמידות נובעת בין היתר מהשפעות אנטרופוגניות כתוצאה משחרור תרכובות אנטיביוטיות וחיידקים וגנים עמידים לאנטיביוטיקה לסביבה, היוצרת מוקדים של עמידות מוגברת. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את השפעת ההשקיה בקולחים על רמת העמידות לאנטיביוטיקה בחיידקי קרקע. היא נבחנה בשני מישורים: בניסויי שדה אשר עקבו אחר שכיחות חיידקים עמידים וגנים לעמידות בקרקעות מושקות בקולחים בהשוואה למים שפירים; ובניסויי מיקרוקוסמוס אשר בחנו השפעות של השקיה בסוגי וריכוזי אנטיביוטיקה שונים על פעילות והרכב אוכלוסיות מיקרוביאליות ורמת העמידות בחיידקי קרקע. בשני המקרים שולבו שיטות מיקרוביולוגיות קלאסיות ושיטות מולקולאריות המאפשרות מעקב אחר אוכלוסיות חיידקי קרקע וגנים לעמידות ללא צורך בבידוד. ניסויי השדה בוצעו במטע אבוקדו בעכו, בניסוי הדרים בליזומטרים בשפד"ן, במטה זיתים בקדמה ובשדה חיטה בגילת. כל האתרים הכילו חלקות שהושקו בקולחים וחלקות מקבילות שהושקו במים שפירים. בעזרת שיטות קלאסיות בחנו את רמת העמידות של תבדידים מהקרקעות השונות לאריטרומיצין טטראציקלין וציפרופלוקסצין. במקביל בעזרת שיטת ה-PCR time-real, עקבנו אחר שכיחות גנים נבחרים המקנים עמידות לאנטיביוטיקה בשלבים שונים של תהליך הטיפול בשפכים, במי ההשקיה ובקרקעות המושקות במי קולחים ובמים שפירים. [...] ניתן לסכמם את ממצאי המחקר בכמה מסכנות עיקריות כדלקמן: 1. השקיה בקולחים אינה מעלה את רמת העמידות לאנטיביוטיקה בקרב חיידקי הקרקע, למרות רמות גבוהות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ושל גנים לעמידות הקיימות בקולחים. 2. חיידקים בקרקעות חקלאיות מאופיינות ברמות גבוהות מאוד של עמידות טבעית לאנטיביוטיקה ללא קשר לאיכות מי ההשקיה. 3. לחץ סלקטיבי כתוצאה מחשיפת חיידקי קרקע לאנטיביוטיקה (גם בריכוזים הגבוהים בשני סדרי גודל מהמקובל בקולחים), אינו משפיע על רמת העמידות או על הרכב החיידקים בקרקעות. ניתן לסכם בזהירות רבה שהשקיה בקולחים אינה מעלה באופן משמועתי את רמת העמידות של חיידקי קרקע. אם זאת, יש צורך לבחון באופן ספציפי גנים לעמידות הנישאים על מנגנונים גנטיים ניידים (פלסמידים, אינטגרונים וכו'), בעלות פוטנציאל מעבר גבוה מהקרקע לסביבת האדם.