קומפוסטציה משולבת של פסולות בתי בד ויישומם בחקלאות בת קיימא

נכון להיום אין מיושמת בישראל גישה סביבתית כוללת לטיפול בפסולות בתי בד. כתוצאה מכך מצטברות ערמות של פסולת מוצקה וחלק ניכר מהשפכים מוזרם בצורה בלתי חוקית למערכות הביוב העירוניות, תוך גרימת בעיות במתקני הטיפול. חלק מהפסולות מסולק לסביבה באופן בלתי מבוקר תוך גרימת נזקים סביבתיים וזיהום מקורות מים. קומפוסטציה היא גישה אטרקטיבית למיחזור פסולת חקלאית וליצירת חומר אורגני אותו ניתן ליישם לקרקע. קומפוסטציה משולבת של הפסולת המוצקה והשפכים עשויה לתת מענה כולל לבעיות סילוק ומיחזור פסולות בתי הבד בישראל. לפי גישה זו משמשת הפסולת המוצקה כמרכיב עיקרי בערימת הקומפוסט, ושפכי בתי הבד משמשים כמי הרטבה של הערימה בשלב התרמופילי. על מנת להבטיח את דרישת השוק לחומר הממוחזר יש צורך בבקרה של המוצר הסופי מבחינת ערכו האגרונומי. כמו כן, יש חשיבות רבה לפיתוח פרוטוקול להכנת הקומפוסט אשר יביא למיצוי )והדירות( של הערך ההזנתי, העדר רעילות, ופוטנציאל הדיכוי כנגד מחלות שוכנות קרקע, תוך שימת דגש על הצרכים המיוחדים של ממשק בר קיימא. בשתי שנות המחקר הראשונות נבדקו הקומפוסטים המוכנים ולא נמצאה השפעה שלילית מובהקת של הרטבה בשפכים על איכות הקומפוסט. ערכם האגרונומי של הקומפוסטים נמדד במבחני כושר דיכוי כלפי פוזריום של מלפפון ושל מלון, כושר שחרור חנקן, ובמבחן גידול. במבחן הגידול עורבבו בעציצים כמויות שונות של קומפוסטים עם כבול ונבחנה השפעתם על כמויות פרי של צמחי עגבנייה בהשוואה לביקורת שגודלה בכבול. כל הקומפוסטים היו בעלי כושר דיכוי וכושר שחרור חנקן משמעותיים. במבחני הגידול, התערובות של כל הקומפוסטים עם הכבול הראו תוצאות דומות לביקורת הכבול. בכל הבדיקות של ערכם האגרונומי של הקומפוסטים, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קומפוסטים שהורטבו בשפכים או במים. תוצאות אלו מצביעות על ערכו האגרונומי הפוטנציאלי של קומפוסט המיוצר מגפת זיתים ומורטב בשפכי בתי בד. בשנת הניסוי השלישית נבדקת היתכנות השימוש בקומפוסט גפת זיתים ישן כמקור אילוח בקומפוסטציה של פסולות בתי בד במטרה להחליף את השימוש בזבל, באזורים בהם זמינות הזבל נמוכה. בזמן כתיבת הדו"ח מחזור הקומפוסטציה השלישי לא הסתיים ולכן לא ניתן לדווח בשלב זה על איכותם וערכם החקלאי של תוצרי מחזור זה. עם זאת, תוצאות הביניים מצביעות על כך שאילוח ערימות הקומפוסט בקומפוסט זיתים זירז את ההגעה לשלב התרמופילי והעדר זבל בקר בתערובות לא השפיע באופן שלילי על תהליך הקומפוסטציה בכללותו.