בעשרות השנים האחרונות התפתחה מאד החקלאות בערבה, ושטחים טבעיים רבים הוסבו לשטחי חקלאות. החקלאות המשגשגת הכניסה בין השאר למערכת המדברית כמויות עצומות של דבורי דבש לצורך האבקת הגידולים, דבר העשוי להביא לשינויים גדולים בהרכב חברות החי והצומח המקומיות. דבורים הינן המאביק העיקרי של צמחי בר וגידולים חקלאיים כאחד, וכתוצאה מכך הינן קבוצה בעלת חשיבות גבוהה בתפקודה התקין של המערכת האקולוגית, אך דבורת הדבש זרה למדבר בשל מחסור בפריחה לכל אורך השנה. דבורי הדבש המסחריות מאביקות אמנם את הגידולים בשדות, אך יוצאות לשחר גם בשטחים הטבעיים המקיפים אותם, במרחק ניכר מהחקלאות. במקומות שונים בעולם ידועים מקרים של הפרעה ודחיקה של דבורי הבר המקומיות, כמו גם השפעה על הצלחת הרבייה של מיני צמחים שונים . במהלך אביב 2011 ערכנו בשטחים הטבעיים המקיפים את יישובי הערבה התיכונה/צפונית ניסויי האבקה וניסויי התכלות משאבים לבחינת השפעות אפשריות של דבורת הדבש על הסביבה המדברית הטבעית. ניסויי ההאבקה בחנו את יכולתם של מיני דבורים שונים להאביק את מיני הצמחים המקומיים, והורכבו מחשיפה חד-פעמית של פרח לדבורה, תוך בדיקת התפתחות זרעים ופירות מהביקור. ניסויי התכלות המשאבים בדקו זמינות של צוף ואבקה בפרחים לדבורים הפעילות בשעות שונות של היממה. מצאנו כי דבורת הדבש אינה מצליחה להאביק מין צמח הדורש התמחות, ומאביקה באופן בינוני ומעלה מיני צמחים נוחים לגישה. עוד מצאנו כי במיני הצמחים המועדפים עליה, היא אכן מביאה לירידה בזמינות צוף ואבקה כבר משעות הבוקר המוקדמות. תוצאות ראשוניות אלה מעידות על השפעות אפשריות משמעותיות על הרכב חברות הדבורים והצומח המקומיות.