מקורות המידע הזמינים לחקלאים בכל הקשור לטיפול בגידול החקלאי ולניהול המשק החקלאי מגוונים מאוד. מחקרים מצביעים כיום על כך שהמנגנונים הקיימים למחקר יישומי עבור החקלאים והעברת הידע באמצעות מקורות המידע השונים, אינם בהכרח מותאמים לצורכיהם, ואינם מתעדכנים בקצב מספק למול חזית הידע במאה ה-21 . נוסף על כך, עולה כי לאורך השנים נדחקו מקורות המידע הבלתי פורמליים של החקלאים לטובת ידע מדעי ואחיד, שהעבירו גורמים מרכזים ממשלתיים ואחרים, חרף העובדה כי לידע הבלתי חשיבות גדולה ופוטנציאל לתת מענה משמעותי לצרכים מקומיים. באיחוד האירופי, מתוך ניסיון להתמודד עם סוגיה זו, שמים כיום דגש רב יותר על יצירת בסיס ידע מגוון יותר שמותאם מקומית, עם דגש על מחקר חקלאי המעודד חקלאות בת-קיימא לקידום מטרות כגון הסתגלות לשינוי האקלים והפחתת פסולת.
מחקר זה מתמקד ב: א. אפיון וניתוח של העמדות הסביבתיות של חקלאים, כולל זיהוי הגורמים המעצבים עמדות אלה; ב. תיאור וניתוח של מקורות המידע שהחקלאים משתמשים בהם; ג. ניתוח יחסי הגומלין בין העמדות הסביבתיות של חקלאים לבין מקורות המידע שמשמשים אותם. במחקר נבחנה מידת השימוש של חקלאים במגוון של מקורות מידע, פורמליים ובלתי פורמליים, המשמשים בין היתר להכרה ולאימוץ של נהגים (פרקטיקות) חדשים או חדשניים. נוסף על כך, נבחן במחקר הקשר בין שני משתנים אלה (עמדות סביבתיות ושימוש במקורות מידע) לבין הבחירה לאמץ נהגים סביבתיים, במטרה לראות אם ניתן להצביע על הרכב מקורות המידע המיטבי שיעודד זרימת מידע וידע בכלל, ויעודד יישום נהגים סביבתיים בפרט. במחקר נבחן חקר המקרה של מגדלי הפלפל בערבה התיכונה ביישובים צופר, עידן, עין יהב, חצבה ופארן.