חזרה לתוצאות חיפוש
דו״ח | מצגת

חקלאות בשירות הסביבה – תגמול חקלאים עבור יצירת ערכים נופיים וסביבתיים בדרך של מכרז

דו"ח מסכם למחקר ומצגת


1. מנגנון שוק חופשי – מכרז לשירותי סביבה של החקלאות:
העיקרון המרכזי של הפרויקט "חקלאות בשירות הסביבה" הינו שיש להתייחס לתועלות הסביבתיות של החקלאות כאל מוצרים בפני עצמם אותם החקלאי יכול למכור לציבור. למוצרים הללו יש ערכים כספיים, והציבור מוכן לשלם עבורם, כפי שנמצא בסדרה של מחקרים שנערכו בישראל בשנים האחרונות. לפיכך תגמול החקלאי עבור אספקת המוצרים הללו ייחשב לרכישה לכל דבר של מוצרים ממשיים, שהנם מוצרים סביבתיים, ויכול להיעשות בדרך תחרותית בדומה למסחר במוצרי מזון וסיבים בשוק החופשי.
בכדי לממש את האספקה התחרותית של שירותים חקלאיים-סביבתיים, הופעל הפרויקט במתכונת של מכרז ציבורי לשירותי סביבה של החקלאות. במסגרת המכרז יצאה המועצה האזורית מגידו בקול קורא לחקלאי המועצה, שבו פורטו העיבודים הסביבתיים שאותם היא מעוניינת לרכוש. החקלאים התבקשו להגיש הצעות לביצוע העיבודים ואת התגמול הכספי אותו הם מבקשים עבור הביצוע. שיטת המכרז מאפשרת מירב העצמאות לחקלאי (הוא איננו "נתמך סובסידיות" אלא נותן שירות) ומירב היעילות לציבור (ההצעות הנמוכות ביותר הן הזוכות, כבכל מכרז ממשלתי).
2. תגמול לפי תוצאות:
בשוק המוצרים החקלאיים החקלאי מקבל תשלום עבור המוצרים שהוא מביא לשוק – מזון וסיבים. מכיוון שבפרויקט "חקלאות בשירות הסביבה" שאפנו לעבוד לפי מודל של שוק חופשי, ולראות בשירותים הסביבתיים של החקלאות מוצר בפני עצמו, הוחלט לתגמל את החקלאים על בסיס תוצאות; כלומר – החקלאים יתבקשו להפעיל עיבוד סביבתי במשך תקופה מסוימת, להשיג תוצאות סביבתיות ורק לאחר השגתן לקבל תשלום עליהן. נקבע כי התשלום יבוצע בשתי מנות, האחת לאחר שנה מתחילת ביצוע העיבוד הסביבתי והשנייה לאחר שנתיים מתחילת ביצוע העיבוד הסביבתי.
3. שיתוף הציבור:
הפרויקט נערך בשיתוף עם ציבור החקלאים, כך שהחקלאים יכלו להשפיע על פרמטרים מרכזיים בפרויקט. זאת בכדי להגדיל את כמות החקלאים המשתתפים, ולהתאים את הפרויקט לצרכיהם. לשם כך נערך כבר בתחילת הפרויקט סבב ראיונות עם כל החקלאים הפעילים במועצה אזורית מגידו (בעלי משקים במושבים ומנהלי החקלאות בקיבוצים) בו הם נשאלו על מרכיבי הפרויקט. לאחר קביעה ראשונית של הממשק הסביבתי ומנגנון המכרז נערך ערב עיון לחקלאי המועצה האזורית, שבו נדונו הנושאים הללו. מנגנון המכרז עצמו הינו כלי לשיתוף ציבור החקלאים, שכן הוא מאפשר להם להשפיע על פרמטרים מרכזיים בעיצוב הפרויקט – גובה התגמול שאותו הם יקבלו ומיקום השטחים החקלאיים שישתתפו בפרויקט.