שמירה על פוריותה של קרקע חקלאית הנו אינטרס ציבורי מובהק. עם זאת, קרקעות חקלאיות בעולם נמצאות בסכנת הידלדלות קשה, בין השאר, עקב סחיפת הקרקע מהשדות החקלאיים. השימוש האינטנסיבי בפליחה, שהוא מאושיות החקלאות מאז ומתמיד, גרם לאורך השנים לסחף קרקע חמור ולפגיעה בשירותי מערכת אקולוגית, כגון שרותי הייצור והוויסות ומכאן, שתופעות סחף קרקע משפיעות ישירות על שגשוג חקלאי בר קיימא בהווה ובעתיד. אבדן קרקע עקב תופעת סחיפה הינו בלתי הפיך. בישראל, מומחים מעריכים שאבדן הקרקע נע בין 1.5 – 4 מ"מ בממוצע בשנה. שיטות עיבוד משמרות קרקע מהוות חלופה לפליחה הקונבנציונאלית, כאשר העיקרון המנחה אותן הוא הקטנה למינימום של מספר העיבודים הנחוץ, בעיקר: מינימום עיבוד, אי פליחה, הוספת חומר אורגאני לקרקע וחיפוי. בעולם ממשק העיבוד המשמר צובר תאוצה ובעשר השנים האחרונות, כשישים מיליון דונם לשנה עוברים לשיטה. בישראל, יעילות עיבוד משמר, עם דגש על אי-הפליחה, נחקרת מעל 15 שנה. בעשור האחרון משרד החקלאות ופיתוח הכפר בנה מסלול תמיכה כספית ייעודי בחקלאים המאמצים את ממשק העיבוד המשמר. האתגר המרכזי עליו עמלים הן משרד החקלאות והן ארגוני סביבה נוספים הנו הרחבת מעגל החקלאים המיישמים את ממשקי שימור הקרקע, והסרת החסמים העומדים בפני החקלאים שטרם אימצו את הממשק.
המחקר הנוכחי משלב תובנות כלליות הקשורות באימוץ טכנולוגיות חקלאיות חדשות עם תובנות ממוקדות בתחום תהליכי הטמעה של עיבוד משמר בישראל, ליצירת 'ארגז כלים' שיתמודד עם חסמים לתהליך זה, כולל המלצות לשיפור כלי המדיניות וכלי העברת הידע הקיימים היום. הנחת היסוד במחקר היא שהחקלאי הוא מקבל ההחלטות העיקרי בתחום שימור הקרקע ולכן הוא המפתח להצלחת מאמצי ההטמעה. אי לכך, עיקר המאמץ התרכז במפגשים עם חקלאים: נערכו 31 ראיונות מובנים עם חקלאי גד"ש (גידולי שדה, להבדיל ממטעים, חממות וכו') שמעבדים שטחים נרחבים בשני אזורי המחקר שהוגדרו: (1) בצפון הארץ – אזור העמקים חרוד, יזרעאל, גליל תחתון ו-(2) בדרום הארץ – צפון מערב הנגב, אגן שקמה וסביבתו.
מסקנות והמלצות המחקר הן: יש להמשיך בתהליך של חשיפת החקלאים לתופעות סחף והתועלות של עיבוד משמר בימי עיון, עבודה עם תא שימור קרקע ומדריכי הגד"ש. 2. יש לייעד מדריכים מטעם שרות ההדרכה למקצוע במשרד החקלאות שיתמחו בעיבוד משמר. 3. קידום מחקרים בנושא עיבוד משמר, בדגש על פגיעות אפשריות ביבול כתוצאה עקיפה מאימוץ הממשק- עשבים רעים, מכרסמים, מחלות קרקע. 4. הטמעת כלי מדיניות שיפחיתו את הסיכון במעבר לעיבוד משמר כגון: התאמת הקריטריונים של הביטוח בקנ"ט תוך צמצום הנטל הביורוקראטי על החקלאי והגדרת פרמטרים ברורים לגובה הפיצוי, הגדלת התמיכות הקיימות והקלת התהליך עבור החקלאי. ההמלצה העולה מהמחקר הנה בניית "סל מעבר לעיבוד משמר" שיכלול תמיכות כספיות, הדרכה ייעודית והתאמת תוכנית לכל חקלאי על פי ניתוח התנאים האישיים והאזוריים שלו והמידע הקיים.
לסיכום, לראשונה נבדקו באופן מסודר התפיסות של חקלאי הגד"ש בישראל- בנושא שימור קרקע, וניסיונם עם ממשקי עיבוד משמר, וזאת במטרה להבין את המניעים והחסמים באימוץ של ממשקי עיבוד משמרי קרקע. הממצאים בעלי פוטנציאל לתרום לקידום הפיתוח וההטמעה של שיטות עיבוד משמר בפרט ושל ממשקים תומכי סביבה חקלאית בכלל, כיוון שהחקלאים הם שומרי הקרקעות. הפנמת הממצאים ויישומם במדיניות משרד החקלאות
באמצעות האגף לשימור קרקע וניקוז תתרום לשגשוג חקלאי ישראל ולשמירת הסביבה.