השפעת השקיה בקולחים על תנועה עלית ואנכית של חומרי הדברה בקרקע

מטרת המחקר הייתה ללמוד את השפעת השקיה בקולחים שניוניים ויישום בוצות שפכים לאחר טיפולים שונים על תנועה עילית עם מי הנגר ותנועה אנכית עם מי הנקז של אטרזין בקרקעות שונות. המחקר כלל: (i) ניסוי מעבדה שכללו קביעת עקומי ספיחה ושחרור של אטרזין בניסויי batch ותנועה אנכית של אטרזין בעמודות קרקע מופרות; (ii) תנועה עילית עם מי הנגר ותנועה אנכית עם מי הנקז בניסויי מדמה גשם ; (iii) תנועה עילית של אטרזין בתנאי גשם טבעיים בשדה. השפעת השקיה בקולחים על ספיחה/שחרור של אטרזין על הקומפלכס הסופח בקרקע נמצאה מורכבת ותלויה בתכולת החומר האורגני הכללי בקרקע, מרקם הקרקע וריכוז החומר האורגני המסיס (DOM) בתמיסת הקרקע, כאשר השקיה בקולחים, הגדילה באופן כללי, את ריכוז ה-DOM בקרקע. בניסויי מדמה גשם נמצא שריכוזי האטרזין במי הנגר בקרקע חולית היו גבוהים יותר בקרקע שהושקתה בקולחים מאשר בקרקע שהושקתה במים שפירים, כאשר בקרקע חרסיתית לא נמצאו הבדלים מובהקים בריכוזי האטרזין במי הנגר בין שני טיפולי ההשקיה. לעומת זאת, רק בקרקע החרסיתית ריכוזי האטרזין במי הנקז בקרקע החרסיתית היו גבוהים יותר בקרקע שהושקתה בקולחים מאשר בקרקע שהושקתה במים שפירים. בניסוי השדה בגשמים טבעיים נמצא שכמויות האטרזין הכלליות שהוסעו עם מי הנגר היו נמוכות יותר בטיפולי הבוצה השונים לעומת הביקורת בקרקע עם מרקם קל ובינוני, כאשר כמויות האטרזין הכלליות הנמוכות ביותר היו בטיפולים של בוצה סוג ב' ובוצת קומפוסט. טיפולי הבוצה השונים ייצבו את מבנה הקרקע, הקטינו את רגישות הקרקעות להיווצרות נגר עילי, וע"י כך הקטינו את כמויות האטרזין שהוסעו עם מי הנגר.