הצגת הבעיה: בחקלאות אורגנית יישום קומפוסט משמש לטיוב הקרקע ולהזנת הצמח, אך ממשק זה עלול להגביר את פליטת גזי החממה. מטרות המחקר: בחינת השפעת הממשק החקלאי על פליטת גזי החממה מחקלאות אורגנית בהשוואה לקונבנציונאלית בקרקעות ואזורי אקלים שונים בארץ. כימות קבוע הפחמן לקרקע ותרומת המקורות השונים לפליטת הפחמן. מטרות העבודה הפרטניות היו: בחינת פליטת גזי החממה כתלות בסוג הממשק, כמות הדשנים האורגניים המוספים, סוג הדשנים האורגניים והאנאורגניים המוספים על בסיס כמות חנקן שווה, ותכונות הקרקע השונות. שיטות העבודה: השפעת סוג התוסף (קומפוסט בקר, זבל פטמים מפוסטר (אורגניקום) ודשן (אמון גופרתי)) על בסיס מנת חנקן שווה וסוג הקרקע על פליטת גזי החממה CO2 ו- N2O נלמדה בניסוי 3 ליזימטרים. השפעת סוג הקרקע והאקלים ומנת הקומפוסט (0 ,20 ,40 ו-60 מ /הקטאר) על פליטות פליטות CO2 ו- N2O מהקרקע בשדה חקלאי נלמדה בשני ניסוי שדה (נווה יער וגילת) השונים באקלים (ים תיכוני וארידי, בהתאמה) ובסוג הקרקע (גרומוסול ולס). תוצאות: ליזימטרים - פליטות N2O המצטברות במשך 50 ימי הניסוי מטיפולי הקומפוסט בקר, אורגניקום והאמון הגופרתי (ממוצע לכול הקרקעות) היו: 09.1 ,90.1 ו- 95.1) גרם חנקןהקטאר), בהתאמה. פליטות CO2 מהטיפולים הללו (ממוצע לכול הקרקעות) היו: 407 , 681 ו- 378) ק"ג פחמןהקטאר), בהתאמה. בקרקעות הגירניות בניסוי, עדן, גילת ונוה יער, תרומת הגיר לפליטות CO2 בטיפול הקומפוסט הייתה כ-%31% ,12 ו-%51 ,בטיפול האורגניקום %25% ,8,ו-%34 ,ובטיפול האמון גופרתי .בהתאמה, 80% -ו 26% ,72% ניסויי שדה – סך פליטת CO2 המצטבר בגילת לאחר 180 ימים היה (ק"ג פחמן/הקטאר): מ 20 ,40 ,60-ה לטיפולי 969-ו 1182,1115,1190 3 N2O סך. בהתאמה והביקורת הקטאר/ המצטבר (ק"ג חנקן/הקטאר) היה 573.0 ,340.0 ,256.0 ו- 279.0 בהתאמה. בניסוי בנווה יער סך CO2 המצטבר לאחר 60 ימי הניסוי היה (ק"ג פחמן/הקטאר): מ 20 ,40 ,60-ה מטיפולי 303 -ו 295,323,399 3 N2O סך. בהתאמה והביקורת הקטאר/ המצטבר (ק"ג חנקן/הקטאר) היה 217.0,147.0,112.0 ו- 501.0 בהתאמה. מסקנות והמלצות פליטות הגזים CO2 ו- N2O גבוהות מזבל (האורגניקום) מאשר מקומפוסט ויישום דשן חנקני בבסיס מוביל לפליטה גבוהה יחסית של N2O אולם בכל הניסויים הפליטות המירביות היו קטנות בסדר גודל מהערך %1 שנקבע ע"י הפאנל הבין לאומי לשינוי אקלים (IPCC.