חזרה לתוצאות חיפוש

חקלאות בישובים הערביים בישראל תמורות חברתיות כלכלית ונופיות

דוח מסכם


פרופיל החקלאי שהתקבל ביישובי המחקר הוא שחקלאי זה הוא מבוגר יחסית, בעל השכלה נמוכה,
שעוסק בחקלאות מזה שנים רבות יחסית , שבנוסף לעיסוקו כחקלאי הוא פועל בניין או שכיר
במקום אחר ושעיסוקו בחקלאות תופס זמן רב יחסית . כ- 30% מהחקלאים בשני היישובים לא
עוסקים בחקלאות , כ- 25% מהחלקות כלל לא מעובדות , וכ- 20% מהשטח (בדונם) העומד לרשות
החקלאים לא מעובד . החקלאי הערבי , כפי שהתקבל, הוא ממוקד בחלקתו , אותה הוא מעבד עם
משפחתו הגרעינית בעיקר ונזקק פחות – אם בכלל – לפועלים מחוץ למשפחה. גודלן של החלקות קטן
מדור לדור בכ- 65% ויותר, בעיקר כתוצאה מפיצולן בירושה , ובניית מגורים. ככל שהחלקה רחוקה
מהאזור הבנוי או סיכוייה להיכלל בתכנית מאושר ת נמוכה יותר כך מחירה בשוק יורד , ותפיסתה
כרזרבה לבנייה קטן . החלקות הסמוכות לתכנית המתאר ושלא נכללות בה הן אלה שנתפשות
כרזרבות בנייה. התמיכה מגורמים ממשלתיים קטנה דבר שמשאיר את הזירה לעמותות מקומיות .
ככל שהזמן עובר והמצב האובייקטיבי של החלקות ובעיקר פיצולן משתנה לרעה גם יכולתם של
גורמים ממשלתיים לסייע הולכת וקטנה.