חריש הוא הממשק המקובל בגידולי שדה בישראל כאמצעי לאוורור הקרקע, לשחרור נוטריינטים, ולהתמודדות עם פגעים בקרקע ובעיקר להקטנת השיבוש מעשבים רעים. אך לחריש יש גם השפעות שליליות רבות על הקרקע, כולל הידוק, הרס המבנה, פירוק מואץ של חומר אורגני וסחיפה של קרקע. לכן, לאחרונה החלו במספר אזורים בארץ לאמץ ממשק של אי-פליחה. במהלך שלוש שנות מחקר הצטרפנו למערכת ניסוי שנבנתה ע"י חקלאים וביוזמתם לבחינת ההשלכות של ממשקי עיבוד קרקע שונים )חריש מלא, חריש מופחת ואי-פליחה( על פרמטרים חקלאיים שעניינו אותם. מטרות המחקר של צוות המחקר היו: )1 )להגדיר את השפעת הממשק החקלאי על הרכב ופונקציה של המיקרוביום הקרקעי )המגוון המיקרוביאלי והפעילות המיקרוביאלית בקרקע(. )2 )לכמת את השפעת ממשק עיבוד הקרקע על ההרכב, התפקוד והמגוון הביולוגי של אוכלוסיית פרוקי הרגליים שוכני/הולכי קרקע ולהעריך את השפעתם על מגוון פרוקי הרגליים והעשבים המזיקים לגידול החקלאי. )3 )לכמת את השפעת ממשק עיבוד הקרקע על הכמות וההרכב של עשבים רעים שיופיעו בשדות פלחה תחת ממשקי העיבוד השונים ועל היבולים, כמותם ואיכותם. שיטות העבודה: המחקר התבצע באזור רמת כוכב שבצפון עמק יזרעאל, בשדות של שלושה משקים: עין חרוד איחוד, עין חרוד מאוחד ומולדת, שהקצו שדות במיוחד לניסוי ארוך טווח שהחל בעונת 2013-2012 .שיטות המחקר כללו: דיגום של הקרקע ובחינת מדדים פיזיקליים ומיקרוביאליים, איסוף חרקים שוכני קרקע בעזרת מלכודות נפילה, דיגום מזיקים בשדה על הגידול, דיגום "עשבים רעים" במהלך העונה ובנק זרעים בתום 3 שנות המחקר. כל זאת בהשוואה לחלקות בור הסמוכות לכל אחד מהשדות החקלאיים. תוצאות המחקר מצביעות על הבדלים ניכרים בין השטח הטבעי )חלקות הבור( לבין השטח החקלאי בכל הפרמטרים שנמדדו. מבין טיפולי העיבוד השונים, השטחים במשטר אי-הפליחה הם הקרובים יותר לשטחי הבור, כאשר מידת הדמיון לשטחי הבור עלתה משנה לשנה. השונות הגדולה בתפרוסת הגשמים וכמותם בין השנים, מחזור הזרעים התלת-שנתי והעובדה שלא הייתה אחידות בהצבת הניסוי בשטחים החקלאיים השונים מגבילה את האפשרות לקבלת מידע חד-משמעי מהמחקר, וביחוד לגבי ממשק החריש המופחת. אנו ממליצים לפיכך להמשיך בניטור ארוך-טווח במערכת זו.