לעיבוד חקלאי מודרני יש פוטנציאל לפגיעה קשה במגוון הביולוגי בשל התמרת הרכב חברות הצומח והחי. עם זאת, חקלאות מסורתית אקסטנסיבית, כמו זאת הנהוגה בכרמי הזיתים בגליל המערבי ההררי, יכולה להקטין את השפעתה השלילית על המרקם הטבעי ולעתים אף להעשיר את המגוון הביולוגי, על ידי יצירת גיוון גדול יותר של בתי גידול, שמירה על רציפותם, שימור פוריות הקרקע ומניעת סחיפתה, שמירה על איכות המים, גיוון מקורות המזון לבעלי חיים, מזעור הנזקים הנגרמים כתוצאה משימוש בדשנים וחומרי הדברה כימיים, ועוד. המחקר הנוכחי נועד לבחון מהם דפוסי העיבוד הנהוגים כיום בכרמי הזיתים, מהי השפעתם על המגוון הביולוגי, מהם השיקולים המניעים את החקלאים לנקוט בשיטות עיבוד אלו, וכיצד ניתן להשפיע על החקלאים לאמץ דפוסי עיבוד התורמים למגוון הביולוגי. בעבודה זו בוצע סקר בוטאני, שנמצא כי בשיקולי עלות-תועלת – מייצג באופן המיטבי את כלל המגוון הביולוגי. לצורך בחינת סוגיות אלו, נבחרו 40 חלקות זיתים בגליל המערבי ההררי, שמתוכן 6 חלקות מוזנחות (שאינן מעובדות בשנים האחרונות); ועוד 14 חלקות סמוכות – שבהן צומח ים-תיכוני טבעי. בחלקות המוזנחות היה עושר המינים של בתי גידול טבעיים – גבוה יותר מאשר בחלקות המעובדות ובחלקות הטבעיות, בעוד שעושר המינים הסגטאליים (צמחי באשה של שטחים חקלאיים) היה גבוה יותר בחלקות המעובדות. עם זאת, בסך הכול היה מספר המינים הסגטאליים (78 מינים) רק כ-%22 ממספר המינים של בתי גידול טבעיים (359 מינים). התפלגות צורות החיים של מיני הצמחים הושפעה גם היא מסוג החלקה: מספר מיני העצים, השיחים, בני-השיח והעשבוניים הרב-שנתיים – היה נמוך יותר בחלקות המעובדות; מספר מיני הגיאופיטים והרב-שנתיים קצרי-החיים היה גבוה יותר בחלקות המוזנחות; ואילו מספר מיני העשבוניים החד-שנתיים היה גבוה יותר בחלקות המעובדות. בבחינת השפעת סוגי העיבודים השונים נמצא כי לקלטור לא הייתה השפעה מובהקת על עושר המינים הכללי; דישון העלה את עושר המינים הסגטאליים, אך בעוד שדשן אורגני (זבל פרות/צאן/עופות) העלה גם את עושר המינים של בתי גידול טבעיים, דשן כימי הוריד אותו ; רעיית בקר העלתה את עושר המינים הסגטאליים, ולא שינתה את עושר המינים של בתי גידול טבעיים; ריסוס העשבייה הוריד את עושר המינים בכל דרגות הסגטאליות, ובחלקות שבהן גידולים משניי ם בין שורות עצי הזית היה עושר המינים של בתי גידול טבעיים – גבוה יותר. במרבית המקרים לא השפ עי סוג העיבוד על התפלגות צורות החיים השונות. לצורך הבנת שיקולי החקלאים והמגמות הכלליות בענף, בוצעו ראיונות עומק עם 7 מגדלים מקומיים ועם אנשי מקצוע ומקבלי החלטות באזור, והתקבל משוב אודות הרעיונות השונים במפגש הדרכה לחקלאים. הממצאים מצביעים על כך שלמסורת תפקיד שולי בשיקולי החקלאים בבחירת שיטות העיבוד, מרבית החקלאים שינו את אופני העיבוד בשנים האחרונות מסיבות שונות, או שהם מתכוונים לעשות זאת בעתיד. בנוסף, נראה שכרם הזיתים לא נתפס כאמצעי ייצור אלא כמוצר צריכה, ולכן גם לשיקולים כלכליים תפקיד משני – אם מפני שהשמן אינו מיועד לשיווק אלא לצריכה עצמית, ואם מפני שהכרם, ולא השמן, הוא הנכס המהותי – המהווה אלמנט ויזואלי כסמל סטאטוס וקשר מסורתי-בין דורי לקרקע ולמקום. לאור ממצאים אלו, נראה כי הדרך האפקטיבית ביותר לאימוץ דפוסי עיבוד מקיימים היא באמצעות חינוך, הדרכה ופיתוח תדמית חיובית ו"יוקרתית" של העיבודים המקיימים, על ידי נציגי משרד החקלאות, מועצת הזית או ארגונים סביבתיים מקומיים כמו איגוד ערים לאיכות הסביבה – אגן בית נטופה. נראה כי אמצעי יעיל להשגת מטרה זו הוא על ידי חלקות הדגמה בשטח ריצוי קשר בין הסטאטוס של בעל החלקה לעיבודים סביבתיים יותר.