בשנים האחרונות, בעקבות השינוי הדמוגרפי במגזר הכפרי, ועם הצטמצמות קו המגע בין האוכלוסיה לחקלאות, נוצרים מגוון קונפליקטים בין הפעילות החקלאית וקהילות סמוכות. מוקד מרכזי לקונפליקט הוא שימוש בחומרי הדברה בחקלאות, כאשר עולה החשש באוכלוסיה מההשפעות הבריאותיות של חומרי ההדברה. הדברה בשטחים חקלאיים, מעצם טיבה, מחייבת ניהול סיכונים, אסדרה קפדנית, ניטור ופיקוח מוגברים. עם זאת, לאור העובדה כי שיעור משמעותי מהפעילות החקלאית בישראל מתבצע בסמוך לאזורי מגורים, כולל ביישובים עירוניים ובאזור המרכז הצפוף, לא ניתן לבטל את החקלאות בסמוך למגורים, ויש למצוא פתרונות שיאפשרו קיום של מגורים וחקלאות זה בצד זה.
עד לאחרונה, לא ניתן היה לבדוק בישראל, באופן מספק, את רמת שאריות חומרי ההדברה באוויר וזאת בשל העדר טכנולוגיה מתאימה. כיום פועלת בישראל חברה מסחרית (חברת "עגול איכות הסביבה") המחזיקה בציוד המאפשר ניטור של ריכוז חומרי הדברה באוויר (USEPA, 1999). במסגרת המחקר נערך שימוש בציוד זה.
ראוי לציין כי במרבית מדינות העולם, כולל ישראל, לא קיים תקן לחשיפה לחומרי הדברה באוויר (ישנם ערכי סף חלקיים בקליפורניה ובטקסס, כפי שיוצג בעבודה). לפיכך, קשה מאוד לפרש את הממצאים בדבר נוכחות חומרי הדברה באוויר, ולקבוע האם יש בהם סכנה לבריאות הציבור.
אחת ההמלצות למיתון הקונפליקטים בין חקלאות וקהילה הינו להגיע להסכמות קהילתיות בדבר ממשק ההדברה. במסגרת הסכמות כאלו החקלאי מודיע לשכניו מראש על מועדי הריסוס, ומכוון אותם לזמנים בהם מרבית האוכלוסיה אינה במקום. לדוגמא: בסמוך למגורים יערכו ריסוסים בבקרים, כאשר מרבית האוכלוסיה בעבודה; בסמוך למבני חינוך יערכו ריסוסים אחר הצהריים, לאחר שעות הלימודים. הסכמות כאלו קיימות כיום במספר יישובים במוא"ז עמק חפר.
עם זאת, בהעדר ביצוע בדיקות מתאימות, לא ניתן לקבוע האם פעולה על פי הסכמות כאלו אכן משפרת את בטיחות סביבת החקלאות; לשם דוגמא- יתכן כי חומרי ההדברה קיימים באוויר בריכוזים משמעותיים במשך יותר מ-8 שעות, כך ששאריות ריסוסים שנערכו בשעות הבוקר המוקדמות קיימים בשטח גם אחר הצהריים כאשר אוכלוסיות סמוכות חוזרות למגורים.
פערי הידע הקיימים נוגעים לתחומים הבאים:
1) לא ידוע מה הדינמיקה של תנועת חומרי ההדברה באוויר לאורך זמן
2) לא קיים סטנדרט מוסכם להשוואה
3) קיימות הצעות לכלי התמודדות – אך אין ידע על מידת האפקטיביות שלהן מבחינת בריאות הציבור, או המשמעות שלהן מבחינת יעילות ניהול המשק החקלאי.
המחקר הנוכחי נועד בכדי לבדוק שאלות אלו ולסייע בקביעת המלצות להסכמות מתאימות בין הקהילה לחקלאים.
מטרות המחקר
1) ניטור חומרי ההדברה באוויר באזורי תפר בין מגורים וחקלאות. בדיקת ריכוז החומרים בשעות שונות לאחר הריסוס. זאת בכדי לנסות להבין את הדינמיקה של חומרי ההדברה באוויר לאורך זמן (פער ידע 1).
ראוי לציין כי במחקר זה מוקד העניין הוא לאו דווקא כמות חומרי ההדברה באוויר (כפי שנכתב לעיל- קשה למצוא תקנים לחשיפה מקובלת שמולם ניתן לבדוק את התוצאות), אלא מגמות בנוכחות חומרי ההדברה באוויר לאורך זמן, כלומר כמה זמן לוקח עד התפוגגות שאריות חומרי ההדברה באוויר. לפיכך איננו מתמקדים בשאלה כמה חומר הדברה ישנו באוויר; אלא בשאלות כגון: האם סמוך לאחר הריסוס יש יותר או פחות חומר באוויר בהשוואה למספר שעות לאחר מכן, כך שנוכל לגזור המלצות בדבר כמות הזמן שכדאי שתושבים יתרחקו מאזורי ריסוס כדי לצמצם את החשיפה לחומרים מהאוויר.
2) ריכוז מידע מהעולם בנוגע לתקנים לחשיפה נשימתית לשאריות חומרי הדברה באוויר (פער ידע 2).
3) הערכת רמות חומרי ההדברה באוויר שימצאו במחקר כנגד תקן / סטנדרט הטוב והנכון ביותר הקיים נכון לעכשיו.
4) ניסוח המלצות בדבר כלים אופרטיביים, כולל הסכמות קהילתיות יעילות ככל הניתן, והצעות לשיפור ממשקי ההדברה, במטרה לאפשר בטיחות מגורים באזורים הסמוכים לחקלאות, ושימור החקלאות בסמיכות לאזורי מגורים (פער ידע 3).
5) בדיקה של המשמעות הכלכלית של יישום הכלים, המלצה על כלים שאינם פוגעים בכלכלה וביעילות הניהול של המשק החקלאי.