הצגת האתגר המחקרי: אי קיומם של פתרונות הדברה ידידותיים לאדם ולסביבה המיועדים לטיפולים לאחר אסיף בגידול האורגני, נובע מיעילות חלקית של האמצעים הקיימים או פיטוטוקסיות שלהם במינון גבוה. שינוי דרך חשיבה מחיפוש "פיתרון פלא" לפיתוח שילובי טיפולים בעלי אפקט סינרגיסטי יש בו, לדעת המחברים, בכדי לספק פיתרון לאתגרים העומדים בפני המאחסנים והמובילים של התוצרת החקלאית האורגנית ובכלל. מטרת המחקר: שיפור כושר ההדברה של טיפולים ידידותיים לאדם ולסביבה באמצאות פיתוח שילובים סינרגים. פיתוח גישה חדשנית לשיפור ההדברה באמצעים ידידותיים, תוך שימוש בהדברה משולבת בה אין הכרח להתאמה בין גורמי ההדברה המיושמים ברצף. שיטות העבודה: א) איתור ה"שחקנים" המתאימים ששילובם יוצר אפקט סינרגי; ב) אופטימיזציה של יישום כל גורם נבחר; ג) בחינת יעילות, במערכת מודל של ריקבונות אחסון בגזר; ד) הרחבת המודל לריזופוס בבטטה; ה) ניסויים בבית אריזה מסחרי . תוצאות עיקריות: על ידי שימוש במערכת של צילום תרמי, נמצא שיישום קיטור מדויק אחרי קירור גורם להפחתה בחימום אל עומק הגזר. יישום קיטור על גזר מצונן איפשר עליה במינון וביעילות ההדברה מבלי לפגוע ברקמת הגזר. גם בטיפול בריזופוס בבטטה נמצאה נקודת האופטימום עבור קיטור מדויק והברשה חמה. במקרה זה גם נמצאה יעילות גבוהה של המדביר הביולוגי "שמר" שעלתה עם עליית המינון. גילוי היכולת לחטא את הגזר בקיטור מייד אחרי תהליך הקירור במים, הנהוג במסחר, יש בו בכדי להוות פריצת דרך באריזה ואחסון גזר. בשלב זה אותרו שני "שחקני מפתח" בהדברת מחלות, הקיטור בגזר והשמר בבטטה. נימצאו שילובים סינרגים שהוכיחו יעילות וכלכליות עד רמה מסחרית ושיפרו בעשרות אחוזים את איכות התוצרת. מסקנות והמלצות לגבי יישום התוצאות: התחלנו בביצוע ניסויים מסחריים עם מחולל קיטור חשמלי רציף בבתי אריזה לגזר אורגני בחבל מעון ובעלומים בקצב של 7-6 טון לשעה, כולל משלוח לחו"ל. עד כה לא נצפו נזקים כלשהם, מידת התועלת עדיין צריכה להיבחן, בעיקר בתוצרת הנגועה ספונטנית בגורמי המחלה הרלוונטים.