העבודה הנוכחית מתכוונת דווקא לעסוק במהותן, ללבן אותן ולדון במרכיביהן, ומתוך כך לנסות ליצוק תכנים ולעגן באופן ממשי את המושג הערטילאי למדי – "חקלאות נופית". ובאשר לשאלות העולות אודות "דמות הנוף החקלאי", אופיו, עיצובו וסגנונו, ודאי שאין ולא תהיה לכך תשובה אחת, חותכת ומדויקת. יתר על כן, יתכן שדווקא ריבוי דעות והשקפות יוביל לתוצאות מגוונות ועשירות יותר. כך או כך, בעבודה שלפנינו לא נתיימר לקבוע מסמרות וליצוק דמות נוף ספציפית, אלא להציב יסודות לתיעוד, רישום וניתוח יחידות ותצורות נופים חקלאיים, בניסיון להכיר ולאפיין נופים טיפוסיים לחבלי ארץ שונים, המשקפים תקופות זמן ותרבויות חקלאיות שונות שרווחו בארץ. הכרה ותיעוד אלו ישמשו בסיס למערכת התכנון וקבלת החלטות לגבש מדיניות ראויה לנופי החקלאות בארץ. רק מתוך הבנה של הזיקה בין הנוף החקלאי, קשריו עם המקום והעצמתו את "רוח המקום", ערכי נוף, תרבות, היסטוריה ומורשת – ניתן יהיה ליצור מערכת קביעות והחלטות בדבר טיפוח נופים חקלאיים והתאמתם לחבלי ארץ שונים, ומתן תוכן לתפקודה החדש של החקלאות.
במסמך שלפנינו כלולים רעיונות, מחשבות ומתווי פעולה ביחס לדרכה של החקלאות בארץ ישראל. רבים מהם נהגו במסגרת מחקריה של "נקודת חן" בעשור האחרון. הרקע לעבודה הינו המשבר המתמשך בחקלאות, ועימו הפגיעה בתרומותיה החיצוניות של החקלאות, בתחומי החברה והסביבה. תחום עיסוקינו – החקלאות ותרומותיה החיצוניות, חורג ממסגרותיה המקובלות של החקלאות. נדונים בו ערכי תרבות ומורשת, טבע ונוף, אקולוגיה וסביבה, תכנון וכלכלה. סבך הנושאים וריבוי התחומים עשויים להקשות על בהירותה של העבודה ויכולת ההתמצאות בה. מכאן הצורך ביצירת סדר מובנה ובהיר בעיצוב פרקי העבודה. בחרנו להציגם בשלושה שערים ראשיים:
שער ראשון: מבואות – התרומות החיצוניות של החקלאות – מתמקד בשורשי הבעיה – המשבר בחקלאות ובעקבותיו, כשל השוק ואובדן תרומותיה החיצוניות של החקלאות. בחלק זה מתוארות בפירוט תרומותיה החיצוניות של החקלאות, כשהן מחולקות על פי שלושה תחומים: התחום החברתי, הכולל תרבות, דימוי ומורשת, חזות ותיירות. התחום הסביבתי, הנחלק להיבטים אקולוגיים וסביבתיים. התחום הכלכלי, בנושאים שהם מעבר לתועלות הכלכליות הישירות של החקלאות, ובו כלולים ערכי נדל"ן ושמירת קרקע.
לסיכום מובעת הדעה כי חקלאות המקיימת ומחזיקה את תרומותיה החיצוניות, אינה אלא חקלאות בת-קיימא. וכאן מצוטטות דעות שונות בדבר פניה של חקלאות בת-קיימא, והצורה בה היא ממלאת אחר הדרישות החברתיות והסביבתיות הכרוכות בה.
שער שני: מקורות – דמות הנוף החקלאי
שער שלישי: מפת יחידות הנוף החקלאי של ארץ ישראל