השהיית נביטה בתפוחי אדמה תוך הבטחת איכותם במהלך אחסון וחיי מדף באמצעים ידידותיים לאדם ולסביבה

הצגת האתגר המחקרי: תפוח אדמה, אחד הגידולים החשובים בארץ וגידול בעל חשיבות עולמית, סובל מבעיית לבלוב שאינו רצוי במהלך האחסון. התופעה פוגעת בפקעות המאוחסנות, בהן חלה בעקבות הלבלוב, התרככות, איבוד משקל ועליה ברמת הסוכרים המחזרים. מטרת המחקר : פיתוח מעכב לבלוב פקעות תפו"א, ידידותי לסביבה, במגמה שתוביל: 1. למניעת לבלוב פקעות תפו"א במהלך האחסון וחיי המדף; 2. להבטחת איכות חומר יבש ומירקם; 3. לעיכוב התפתחות מחלות אחסון; 4. לוויסות מהלך נביטת פקעות זריעה. הפיתוח מלווה בלימוד של מנגנון וויסות הלבלוב על ידי השמן האתרי, זאת בכדי להגיע בעתיד ליעילות מרבית. שיטות העבודה: בחינה של שמנים אתרים, מעכבי לבלוב, תוך דגש על שמן מנטה שהראה יעילות גבוהה. בחינת יעילות במספר זנים. אפיון ההשפעה על מדדי איכות נוספים. בחינה של מינונים נמוכים מאוד בסקלה קטנה. ניתוח היסטולוגי של השפעת המעכב וחקר מנגנון הפעולה. אנליזה של תוצרי הפירוק של החומר ברקמה הצמחית. בחינה של יישום במודל לאריזה קמעונאית. תוצאות עיקריות: נראה ששמן המנטה מעכב לבלוב של פקעות תפו"א באחסון במנגנון רחב המקיף את כל שמונת הזנים שנבחנו. היעילות היא מוחלטת וכל עוד מיישמים את החומר מידי חודש הפקעות לא ילבלבו. עיכוב הלבלוב מצמצם את התרככות הפקעות ואינו גורם לעלייה ברמת הסוכרים המסיסים ובכך שומר על איכותן. ניסויי שדה שבוצעו הצביעו על כך שניתן לטפל בפקעות זריעה במינון שיפחית מחלות ועדיין לא יפגע במגדדי ההצצה והיבול הסופי. מנגנון הפעולה של שמן המנטה כרוך ככל הנראה באופיו הליפופילי והפיטוטוקסי של החומר הפעיל carvone-R .הבסיס לעיכוב הלבלוב הוא ככל הנראה פגיעה במריסטמות הפקעים ובטיפול עוקב מניעה של צמיחת מריסטמות חיקיות. בעבודת הליפידומיקס מצאנו עדויות ראשוניות לשינוי בתכולה והרכב ליפידים שמקורם בממברנת התא. באופן מפתיע נמצא שמינונים נמוכים מאוד יש ביכולתם לעודד לבלוב מוקדם של הפקעות המטופלות. הבסיס לעיכוב הלבלוב הוא ככל הנראה פגיעה בממברנות התאים המרכיבים את מריסטמות הפקעים. במינון נמוך מאוד יש עידוד של צמיחת מריסטמות חיקיות. יישום של שמן מנטה, במודל לשחרור איטי באריזה קמעונאית, הראה יעילות גבוהה בעיכוב לבלוב הפקעות. מסקנות והמלצות לגבי יישום התוצאות: עם המעבר לטיפול בחדרי אחסון מסחריים המתבצע בשנתיים האחרונות, נראה שיש להקפיד על קיום של ריכוז אפקטיבי של אדי שמן מנטה באוויר עד להוצאה לשיווק. מאידך בשל פעולת העידוד של מינון נמוך מאוד, נראה שניתן לבחון שימוש בשמן מנטה גם לבקרת לבלוב של פקעות זריעה. השימוש האפשרי באריזה קמעונאית נראה מבטיח אך דורש פיתוח תוך הקפדה שלא לפגום באיכויות האורגנולפתיות של הפקעת.