הגנה על בתי הגידול של העופות המקננים בחבל הים-תיכוני: התרומה הפוטנציאלית של שטחי חקלאות מקיימת כמשלימים לשמורות טבע

בישראל, בדומה לאזורים אחרים באגן הים התיכון, חבל הארץ הים-תיכוני מתאפיין ברמות עיור וצפיפות אוכלוסין אנושית גבוהות ובפסיפס נופי הטרוגני הכולל מגוון של שימושי קרקע ותצורות צומח. חבל ארץ זה עבר בעשרות השנים האחרונות תמורות מרובות כגון הרחבת יישובים, אינטנסיפיקציה של חקלאות וייבוש בתי גידול לחים. מערכות אקולוגיות וקבוצות מינים רבות הושפעו לשלילה משינויים אלה. חלק מצעדי שמירת הטבע המומלצים בעבודות רבות הם מניעת פיתוח באזורים רגישים, הרחבת שמורות טבע, וניהול בר-קיימא של חקלאות. גישות וכלים מתחום התכנון המערכתי של שמירת הטבע יכולים לשמש לדירוג האזורים השונים ולתכנון מרחבי של יישום צעדים כגון אלה. בעבודה זו התמקדנו במיני העופות המקננים בחבל הארץ הים תיכוני של ישראל, אשר רבים מהם חוו ירידות בעשורים האחרונים. שילבנו מידע אודות העדפות בתי הגידול ותפוצתם של המינים השונים, עם מידע אודות תכסית ושימושי קרקע והשווינו בין שלוש חלופות להרחבת ההגנה על בתי הגידול של מיני העופות המקננים: 1. התמקדות בהכרזה על השטחים הטבעיים הנותרים כאזורים מוגנים; 2. תעדוף של שטחים חקלאיים בהם ייושמו שיטות של חקלאות משמרת מגוון ביולוגי (שיפור הערך האקולוגי של שטחים חקלאיים כמשלימים לשמורות הטבע הקונבנציונליות); 3. חלופה המשלבת את שתי הגישות הנ"ל. את תעדוף השטחים ביצענו באמצעות תוכנת MARXAN אשר מהווה כלי עזר מרכזי בעולם לזיהוי אזורי עדיפות לשימור המגוון הביולוגי ותכנון שמירת טבע ומאפשרת לדרג שטחים לפי חשיבותם להשגת יעדים מוגדרים של שמירת טבע. התוצאות מצביעות על כך שלחלופה השלישית, המשלבת שמירה על שטחים טבעיים והעלאת הערך האקולוגי של שטחים חקלאיים, יש יתרונות יחסית לחלופות האחרות: מערך של אזורים מוגנים המבוסס על חלופה זו יכול להקנות כיסוי גדול יותר של בתי הגידול הזמינים לכל אחד מהמינים ותצורה מרחבית עדיפה (מערך אזורים מוגנים המכסה שטח רב יותר באופן יותר רציף כך שקיטוע בתי הגידול והחשיפה לאפקט השוליים מצומצמים יותר).