חזרה לתוצאות חיפוש

גידול זיתים כפתרון בר-קיימא לבעיית השטחים החקלאיים הנטושים בשפלת יהודה

נטישת השטחים החקלאיים, בעיקר במשק המושבי ובחלקות קטנות יחסית, תוך איבוד השירותים הסביבתיים שהם מעניקים, הפיכת חלק משטחים אלו למעזבות ומפגעים והגברת הלחץ להסבתם לבינוי ופיתוח, הינם בראש ובראשונה בעיה סביבתית. הגורמים לבעיה סביבתית זו הינם כלכליים וחברתיים. פתרון בר קיימא לבעיה זו צריך לפתור את הבעיה הסביבתית, תוך שיפור המערכת האקולוגית סביבתית, יחד עם מתן מענה לצדדים החברתיים – כלכליים שהובילו לנטישת השטחים ותוך הסתכלות עתידית לדורות הבאים. לבעיה זו, כמו לפתרון המוצע לה, קשור הצד הכלכלי – חברתי של החקלאות והחקלאים והצד הסביבתי – אקולוגי, כאשר הם שזורים זה בזה. הפתרון של נטיעה ושיקום של בוסתני הזיתים, שהם נושא עבודה זו נבחן בראייה אזורית, אשר מיחסת חשיבות לאזור כמכלול, על ערכיו הנופיים והסביבתיים. שיפור אזורי סביבתי יתרום לרווחת תושביו, אם דרך קידום תיירות כפרית (תיירות אשר מייחסת חשיבות רבה לאזור כמכלול) או דרך העלאת הדימוי העצמי של החקלאים וערך פעילותם והנכסים הקרקעיים שבידיהם. הפיתרון חייב להיות בראייה אזורית רחבה, כאשר הוא צריך לתת מענה גם לאדם וגם לסביבה. הצד החברתי ניבדק בקרב החקלאים תושבי האזור המחזיקים בקרקע בלבד (לא ניבדק הצד החברתי בקרב כלל הציבור), מתוך הבנה שלמרות שפתרון זה יהיה לטובת כלל הציבור, הוא צריך להיות בהסכמת החקלאים וללא הסכמה זו לא ניתן להגיע לפיתרון בר קיימא. פיתרון בר קיימא צריך לתת מענה לשלושת הרכיבים: אקולוגי, חברתי וכלכלי, או בהתאמה למחקר זה: תרומה אקולוגית, מקובלות חברתית וכלים שלטוניים מסייעים. יתכן וקיימים פתרונות הנותנים מענה מיטבי לאחד מהרכיבים, כגון פיתוח כל השטח או הפיכתו כולו לשדה בור, אולם לא עולים בקנה אחד עם הרכיבים האחרים. פתרונות אלו, שאינם נותנים מענה מרבי לכל הרכיבים, אינם ברי קיימא. שפלת יהודה ויישובי עדולם: שפלת יהודה הינה גוש גבעות המשתרע בין הרי יהודה במזרח למישור החוף במערב, ראשי הגבעות מתנשאים לרום של 150-450 מ' מעל פני הים. גבעות השפלה בנויות מסלעי משקע ימיים, בעיקר מקירטון, חוואר וחרסיות אאוקניים עם חילופין של קירטון מצורר, עדשות צור ולעיתים גם שכבות דקות של צור. סלעי הקירטון והחוואר הקירטוני מכוסים בקרום גירי קשה המכונה "נארי" שנוצר עקב תהליכי הבליה באזור אקלימי ים תיכוני יבש למחצה. על הנארי מתפתחת קרקע רנדזינה חומה, על המדרונות הקירטוניים מתפתחת רנדזינה אפורה בהירה ובעמקים הצטברה אדמת סחף פוריה בצבע חום כהה שמקורה בהרי יהודה ובגבעות השפלה. המושבים בהם נערך המחקר הינם מושבים שהוקמו כמושבי עולים במסגרת יישוב חבל עדולם בשנות החמישים. החבל הוקם מתוך מטרה לסגור פירצה בגבול בין ישראל וירדן באזור שבין בית שמש וקרית גת. המחקר בוצע בקרב מושבים בשפלת יהודה בחלקו המערבי של חבל עדולם, במועצה האזורית מטה יהודה, אשר בשטחם קיימים שטחים חקלאיים עזובים. המושבים בשטח המחקר הם: גפן, תירוש, שדות מיכה, זכריה, גבעת ישעיהו, צפרירים, לוזית ועגור. מושבים אלו הוקמו בסוף שנות החמישים, במסגרת הקמת חבל עדולם, בשטח המעבר בין הרי יהודה לבין מישור החוף. מושבי עדולם עסקו עד אמצע שנות השמונים בחקלאות מאורגנת ומסובסדת בלווי צמוד של ארגוני הקניות האזוריים. מרב הפעילות הכלכלית של החקלאים התנהלה דרך ארגון הקניות, והתפתחה תלות רבה של החקלאים בארגון הקניות. ארגון הקניות שהיה בעל השפעה רבה על כל החקלאות באזור, התנהל בצורה פוליטית יותר ולא התנהל תמיד בצורה כלכלית ועפ"י כללי מנהל תקין. המשבר בחקלאות וקריסת ארגוני הקניות באמצע שנות השמונים, יצר משבר עמוק באזור, החקלאות שותקה כמעט לחלוטין וחלק מהתושבים הגיע עד פת לחם. ההתאוששות והיציאה מהמשבר, הייתה איטית למדי באזור,חובות ארגון הקניות שהועברו אל החקלאים הגיעו לסכומים אדירים מושבי האזור הגיע לטיפול המשקם וכונס הנכסים, במסגרת הסדר חובות המושבים, טיפול שלקח זמן רב. המשבר בחקלאות אילץ את התושבים למצוא פרנסות אחרות, תוך שהוא משאיר משקעים לא קלים, התאוששות החקלאות באזור הינו תהליך ארוך ומתמשך. מושבים אלו אינם אחידים למרות מועד ההקמה הדומה: ביניהם חילוניים, מסורתיים ודתיים, ישנם מושבים שעברו תהליכי הרחבה ומושבים שלא עברו תהליכי הרחבה, ישנם מושבים בהם מתנהלת פעילות מסוימת של תיירות כפרית וכאלה שרמת הפעילות של תיירות כפרית בהם נמוכה. עפ"י סקר השטחים החקלאיים העזובים שנערך בשנת 2001 ע"י הסיירת הירוקה, קיימים שטחים חקלאיים עזובים בסדר גודל של 4100 דונם באזור זה.