לחקלאות יש תרומה כלכלית, חברתית וסביבתית גדולה. החקלאות יכולה לתת תוכן ירוק לשטח הפתוח שישאירו לנו מתכנני הערים, ולתת למתגוררים בערים הצפופות תחושה של מקום ומרחב, לספק "ריאות ירוקות" לספיגת זיהום האוויר ולנצל את מי הקולחין של העיר. התרומה הציבורית של חקלאות לא באה לידי ביטוי ברווחי החקלאים: לדוגמה, בגידול הדרים בעמק חפר, הרווחיות לחקלאי מגידולם היא נמוכה, אך לנוף ההדרים הנשקף מן הכביש העובר בעמק חפר תרומה גדולה למשיכת מבקרים ולרווחת האוכלוסייה. במטרה למצוא דרכים לשלב בין התועלת לאוכלוסייה והרווח לחקלאים, כך שהעדפות האוכלוסיה יתבטאו בקבלת ההחלטות של החקלאים, בנינו מודל אופטימיזציה רב תחומי אשר משמש לבחירת הקצאה אופטימלית של גידולים חקלאיים בשטחים הפתוחים. המודל משלב שיקולים של תכנון חקלאי וכלכלי, תכנון אורבני והערכת השפעות סביבתיות. באמצעות המודל בחנו צירופים שונים של גידולים חקלאיים ויערניים עבור השטחים הפתוחים במרכז הארץ. הגידולים נבחרו כדי להביא לרווחה מכסימלית מנקודת המבט של החקלאים ו/או vחברה. האופטימיזציה עבור החקלאים הבודדים מתבססת על השאת (מקסום) רווחים מגידולים חקלאיים ואילו האופטימיזציה עבור החברה בכללותה מתחשבת לא רק ברווח הכספי אלא גם בהשפעות חיצוניות חיוביות ושליליות. בדקנו במודל את התועלת לחקלאים ולחברה משילובים שונים של גידולים בשטחים הפתוחים ואת התחלופה ביניהם – כלומר, כמה החקלאים יפסידו וכמה האוכלוסיה תרוויח מכל שינוי המתחשב בהשפעות החיצוניות של החקלאות. המודל נבנה בשלושה שלבים: השלב הראשון היה בחירת האזורים לבחינה – מועצה אזורית אלונה ועמק חפר; השלב השני – אופטימיזציה עבור החקלאים (מקסום רווחי החקלאים); והשלב השלישי – הכללת השפעות חיצוניות והעדפות אוכלוסיה לשם ביצוע אופטימיזציה עבור החברה כולה. האופטימיזציה בוצעה תחת מגבלות כוללות של שימוש במים וכן שטחי גידולים מירביים.