מטרה: מציאת חלופות להדברה הכימית אשר ישולבו במערך ההדברה הביולוגית העתידית. הצגת הבעיה: בהדברה הביולוגית מוחדרים אל שטח הגידול בצורה יזומה אוכלוסיות אויבים טבעיים של החרקים המזיקים ובכך נבלמת התפשטותם של חרקים אלו. בעבודה זו, אנו מציעים לפתח אמצעים נוספים אשר ייתוספו בעתיד אל מערך ההדברה הביולוגית הנמצא בשימוש כיום ובכך יוכלו לסייע בהתמודדות כנגד החרקים המזיקים. מהלך ושיטות עבודה: איסוף דוגמאות של כנימות עלה מצמחיית הבר והתרבות. דוגמאות אלו שימשו כמאגר ממנו נסרקו ואותרו נגיפים פתוגנים לחרקים. בהמשך התבצע אפיון של כ"א מתבדידי הנגיפים השונים הכולל: ריצוף של הגנום הנגיפי, זיהוי של החלבונים הנגיפיים, טווח פונדקאים ובחלק מהנגיפים שזוהו התבצעה גם בחינה ראשונית של יעילותם כמדבירים ביולוגים של חרקים ובחינת השפעתם על חרקים מועילים. מסקנות והמלצות: 1. יעילותו של MpDNV כמדביר ביולוגי היא גבולית משום שהוא איננו מדביר את כנימת העלה. כנימות נגועות ב- MpDNV הן קטנות יותר ובעלות יכולת תנועה פחותה אך לא מתקיימת תמותה של הכנימות בעקבות הדבקה בנגיף. יש לבחון את השפעתו של MpDNV על דבורים (דבש, בומבוס) המשמשים להאבקה. 2. לעומת זאת, יעילותו של ALPV כמדביר ביולוגי היא גבוהה. נגיף זה נמצא אלים לכנימות עלה האפרסק אשר נושרות מהצמח כתוצאה מההדבקה בנגיף בטווח של בין 48 שעות עד שבוע לאחר ההדבקה. יש להמשיך את המחקר על מנת לברר כיצד ניתן ליישם בשטח את השימוש ב-ALPV כמדביר ביולוגי כנגד כנימות עלה. 3+4. היות ש-BrBV ו-AgV הנם נגיפים חדשים יש לבצע מחקר נוסף ללימוד יעילותם כמדבירים ביולוגים עתידיים.