שטחי הגידול של פלפל בערבה מגיעים להיקף של 17000 דונם ועל גידול זה מבוססת פרנסתם של מרבית חקלאי האזור. שטחי גידול נרחבים אלו מייצרים מדי שנה כ-20000 מ"ק של ביומאסה הכוללת את שאריות הצמחים אותן יש לפנות מבתי הגידול. הצטברות של חומר צמחי בהיקפים כאלו עשויה להוות מפגע פיטוסניטרי ולגרום לנזקים אקולוגיים נוספים. מאחר ששריפת הצמחים נאסרה בחוק מסיבות של איכות הסביבה והטמנה אינה באה בחשבון בשל הנפחים העצומים והעלות הכרוכה בכך, חלופת הקומפוסטציה נראית כדרך המבטיחה ביותר. בנוסף לכך, הערבה "מייבאת" כמויות קומפוסט גדולות מהצפון לשם טיוב הקרקעות בחומר אורגני וייצור קומפוסט מקומי עשוי לחסוך הוצאות הובלה ניכרות. יצור קומפוסט מאפשר ניצול יעיל של חומר הגלם הצמחי תוך מחזורו. עליית מחירי הדשנים בשוק העולמי מגבירה את המוטיבציה לשימוש בקומפוסטים כתחליף לדשן יקר. גורם נוסף המעודד שימוש בקומפוסטים הוא יכולת רבים מהם, לרבות קומפוסטים שיוצרו משאריות צמחי פלפל, לסייע במניעת מספר מחלות קרקע (2009., al et Yogev .(על מנת לאפשר שימוש חוזר בחומר צמחי יש להבטיח שהקומפוסט המיוצר ממנו לא ישמש כנשא של פתוגנים העשויים להתפשט בעת פיזורו. PMMV הוא וירוס התוקף פלפל ונמצא בעולם כולו. הוירוס מתפשט ביעילות ע"י מעבר בזרעים ובמגע מכני של כלי עבודה וידי הפועלים. הוירוס יכול לשרוד בקרקע למשך תקופה ארוכה הן כוירוס הספוח לחלקיקי הקרקע והן בשאריות צמחים. שתילת צמחים בקרקעות מאולחות תגרום להדבקת השתילים דרך מערכת השורשים, מצב העשוי להוביל למגפה וגרימת נזק כלכלי ניכר. שימוש בקומפוסט המיוצר מצמחים נגועים בוירוס יכול להיות גורם מחולל מגפה במידה שתהליך הקומפוסטציה לא יגרום לדעיכת המידבק הויראלי אל מתחת לסף הנדרש להדבקה.